איפה לפתוח בהליכים, בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

לסיכום:
חלוקת רכוש – בית הדין הרבני מכריע בשאלת חלוקת הרכוש בהתאם להלכות בית המשפט והחוק, אך עדיין ניכרת בפסיקת בית הדין הנטייה להכריע בנכסי מקרקעין בצורה יותר דווקנית, בהתאם לרישום הנכס בפועל, תוך מאמץ ניכר להביא את הצדדים לכדי פתרון בהסכמה. לעומת זאת, בית המשפט מחזיק בגישה יותר קשוחה בנוגע לנכסים שהגיעו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.

בעניין חלוקת הרכוש לא ניתן להכריע היכן עדיף לתבוע.

לגבי מזונות ילדים ומזונות אישה, הדעה הרווחת היא שבית משפט לענייני משפחה קובע סכומי מזונות גבוהים יותר מאשר בית הדין הרבני.

לעניין משמורת ילדים, הדעה הרווחת היא שבבית הדין הרבני ידו של הגבר על העליונה, בייחוד בכל הקשור לבניו, ואילו בבית המשפט ידה של האישה על העליונה. ואולם, לא ניתן לקבוע בכך מסמרות וכל מקרה מוכרע לגופו.

רוצה להתגרש ולא יודע אם לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני? מה ההבדל בין בית המשפט לבית הדין הרבני? הכל במאמר שלפניכם!

נכתב על ידי: עו"ד דן פורטנוי

בית הדין ובית המשפט
בפני בני זוג יהודים החפצים 'לפרק את החבילה' במדינת ישראל, עומדות שתי אפשרויות היכן לנהל את ההליך. האחת; פניה לבית משפט לענייני משפחה והשנייה; פניה לבית הדין הרבני. איך יכול להיות מצב שבו יש לשתי ערכאות סמכות לדון בנושא גירושין? התשובה נעוצה בדיל פוליטי שנעשה בקום המדינה!

עם קום המדינה ובשל מחלוקת בין נציגי המפלגות הדתיות – חרדיות לבין נציגי המפלגות החילוניות בנוגע לתחולת הדין הדתי בחוק סוכם, כי רק בית הדין הדתי יהיה מוסמך לעסוק בענייני נישואין, כלומר בעריכת טקס הנישואין, ובענייני גירושין, כלומר בעריכת טקס הגירושין. מצב זה נשאר מאז ועד היום.

בשל העובדה שיש לבית הדין הרבני סמכות לעסוק בגירושין (כלומר בנפקותו על פי ההלכה) נקבע שיש לו סמכות להכריע אף בשאר העניינים הנובעים מגירושין כגון משמורת, מזונות אישה, חלוקת רכוש וכו'. כך נוצר מצב שישנן שתי ערכאות היכולות לדון בתביעת גירושין, אולם רק לבית הדין הרבני יש סמכות להכריע בגירושין עצמם, כלומר להכריז על בני הזוג כגרושים.

לפי איזה דין מכריע בית הדין?
בעבר, בתי דין היו מכריעים בתביעות גירושין לפי הדין הדתי. כך למשל, ברגע שהכריעו בחלוקת הרכוש של בני זוג הם עשו זאת על פי ההלכה ונוצר מצב שבו בבית הדין הרבני היו מכריעים לפי ההלכה ואילו בבית משפט לענייני משפחה לפי החוק האזרחי.

התוצאה הייתה שבבית הדין הרבני, בדרך כלל, ידו של הבעל הייתה על העליונה ואילו בבית המשפט ידה של האישה הייתה על העליונה.

מצב זה, כלומר השוני בין ההחלטות שיצאו מבתי המשפט ומבתי הדין, גרם לכך שגברים רצו לפתוח את ההליך בבית הדין ואילו נשים בבית המשפט. כך נולד המונח "מרוץ הסמכויות".

כיום, בעקבות החלטה של בית המשפט העליון, גם בית הדין הרבני חייב להכריע בתביעות השונות הכרוכות בתביעת גירושין כגון משמורת, חלוקת רכוש ומזונות לפי החוק והלכות בית המשפט העליון, למשל: ליישם את ההלכה שרכוש משותף מתחלק בחלקים שווים.

למרות זאת, הואיל ובבית הדין יושבים רבנים דיינים ואילו בבית המשפט יושבים שופטים, יש שוני ביישום החוק וההלכה בין שתי הערכאות והדבר ברור מדוע. הדיין רואה עצמו כפוף יותר להלכה ואילו השופט רואה עצמו כפוף יותר לחוק.

יש לציין, כי כיום בעקבות חקיקת החוק להסדרי התדיינות בסכסוכי משפחה, על צד המעוניין לפתוח בהליך משפטי, חלה חובה לפנות תחילה בבקשה ליישוב סכסוך. בקשה זו תועבר ליחידת הסיוע, אשר תנסה להביא את הצדדים להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר.

למי יש סמכות לבית המשפט או לבית הדין?
השאלה למי הסמכות מסורה, תלויה היכן נפתח ההליך לראשונה. אם הוא נפתח קודם בבית המשפט התביעה תוכרע שם. אם ההליך נפתח בבית הדין, התביעה תוכרע בבית הדין רק אם ביקש הצד הפונה לכרוך בה את שאר העניינים כגון מזונות אישה, מדור וכו'.

אילו עניינים נמצאים בסמכות מקבילה של בית הדין ובית המשפט?
משמורת ילדים וחינוך ילדים הוא עניין שבסמכות בית הדין הרבני ובית המשפט, תוך שנקבע כי נושא המשמורת הוא חלק מתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, גם אם מי שפנה לבית הדין לא ביקש הכרעה בנושא זה. לא ניתן להכריע בעניין גירושין ללא הכרעה על עתידם וחינוכם של הילדים.

חלוקת רכוש – יש סמכות לבית הדין הרבני רק אם עניין חלוקת הרכוש נכרך במפורש בתביעת הגירושין, כלומר הצד שפנה לבית הדין צריך להזכיר במפורש שהוא רוצה הכרעה אף בעניין חלוקת הרכוש.

מזונות אישה – נמצא בסמכות בית הדין הרבני, ושוב גם כאן, הצד שפנה לבית הדין צריך לומר במפורש שהוא רוצה הכרעה אף בעניין מזונות אישה.

מזונות ילדים – במשך שנים הייתה קיימת הקביעה שבהעדר הסכמה מפורשת של שני בני הזוג, אין סמכות לבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, אלא הסמכות מסורה לבית המשפט. בעקבות הלכה חדשה של בית המשפט העליון, במידה שהקדים הבעל וצירף (כרך) את נושא מזונות הילדים לתביעה שהגיש לבית הדין הרבני, בית הדין הרבני קונה סמכות גם ללא הסכמת האישה.

אז לאן לפנות?
כיום אין זה ברור כמו בעבר כי לבעל עדיף לפנות לבית הדין ולאישה עדיף לפנות לבית המשפט, אך עדיין יש שוני בין שתי הערכאות.
 
טלפון
072-33-80-806
כתובת
שדרות ירושלים 18, בניין K-TOWER, משרד 204C, אשדוד
משרד עורכי דין - פורטנוי ליס כלפה ושות’
ימים א-ה: 8:30-17:30 | יום ו':8:30-13:00 | שבת: סגור
טלפון
072-33-80-806
כתובת
שדרות ירושלים 18, בניין K-TOWER, משרד 204C, אשדוד
משרד עורכי דין - פורטנוי ליס כלפה ושות’
ימים א-ה: 8:30-17:30 | יום ו':8:30-13:00 | שבת: סגור
לפרטים נוספים חייגו 072-33-80-806 או מלאו פרטיכם: